פסק-דין בתיק עפ"ג 51345-12-11

: | גרסת הדפסה
עפ"ג
בית המשפט המחוזי באר שבע
51345-12-11
7.3.2012
בפני :
1. ר.יפה-כ"ץ- אב"ד
2. י. צלקובניק
3. י. שפסר


- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
:
פרדי תמם
עו"ד אסתר בר ציון
פסק-דין

השופט י. צלקובניק:

ביום 2.10.2009, לאחר חצות נסעו המשיב ורעייתו, דלית, ברכבם, על כביש 6, באזור מחלף קריית גת, כאשר בתא המטען האחורי של הרכב היה מוסתר שק שהכיל סם מסוכן מסוג חשיש, מחולק לאריזות, במשקל כולל של 10.45 ק"ג לערך.

בכתב האישום יוחסו למשיב ודלית עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) ו- (ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973, והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961. הנאשמים כפרו תחילה בעובדות כתב האישום, אולם לאחר תיקון כתב האישום ומחיקת שמה של דלית מכתב האישום, הודה המשיב במעשה, והורשע על פי הודאתו.

בית המשפט קמא (כב' השופטת ד. בית אור, ס.נשיא), גזר על המשיב 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, 18 חודשי מאסר מותנים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה לפי סעיף 7 (א)(ג) סיפא שבגינה הוטלו 3 חודשי מאסר מותנים ל- 3 שנים, וכן 6 חודשי מאסר מותנים שלא יעבור עבירה שמהותה הסתייעות ברכב לביצוע פשע. בנוסף הוטל קנס בסך של 10,000 ש"ח או 60 ימי מאסר, פסילת רישיון נהיגה בת 12 חודשים, מותנית למשך 3 שנים, ופיקוח קצין מבחן למשך 12 חודשים.

הערעור מופנה כנגד קולת העונשים. ב"כ המערערת טענה כי נוכח הכמות הגדולה של הסם המסוכן שהחזיק המשיב ברכבו, חלוקתו לאריזות במטרה להקל על הפצתו והנזק הגלום בעבירות הסם, אין בעונשים שהוטלו כדי להוות הרתעה ממשית. בהקשר זה צויין כי למשיב עבירה קודמת על פי פקודת הסמים, אותה עבר בשנת 1999, ואשר ריצה בגינה 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, וכן הרשעה נוספת בגין החזקת סכין שלא כדין משנת 2008.

עוד נטען כי בית המשפט קמא, נתן ביטוי יתר בגזירת הדין, לנסיבותיו האישיות של הנאשם, המפורטות בתסקיר שירות המבחן, וכי, כעולה מתסקיר זה, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית כלשהי, לאחר שהמשיב טען כי ביצע את העבירות לצורך החזרת חוב כספי לשוק האפור, ונוצרה התרשמות כי המשיב "ממוקד במאמציו לתפקד באופן תקין במישור האישי והמשפחתי והכלכלי, ואינו פנוי לבדיקה מעמיקה יותר באשר לדפוסי התמודדותו במצבי דחק".

המערערת עותרת לאור האמור, להתערב בעונשים שהוטלו, באופן שיוטלו על המשיב מאסר ממושך לריצוי בפועל, ופסילת רישיון נהיגה ממשית לתקופה ארוכה.

המשיב מבקש שלא להתערב בעונש שהוטל. נטען, כי ביצע את מעשה העבירה על רקע קשיים כלכליים, וכי לא השכיל לפנות למשפחתו בעוד מועד, בבקשת עזרה, וכי עבירת הסמים אותה ביצע בעבר, הינה עבירה נושנה שאין לכרכה בנסיבות ביצוע העבירה הנוכחית.

המשיב הודה במעשיו והביע חרטה עמוקה, וכיום הוא נכון לקבלת טיפול, במסגרת תקופת המבחן שהוטלה עליו. בעניין זה צוין כי התרשמות שירות המבחן בעניין חוסר שיתוף פעולה של המשיב, עובר לעריכת התסקיר, התבססה על מפגש בודד, וכי המשיב עמד בקשר חיובי, במספר פגישות, עם עובדת סוציאלית שנשלחה אליו מטעם גורמי הפיקוח האלקטרוני, בו היה נתון.

ב"כ המשיב מציינת כי המשיב לוקה במחלת  FMF- כמו גם אח נוסף- שהינה מחלה כרונית שתסמיניה קשים, וכי חרף הקשיים עימם התמודד, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי, והקים משפחה, ולו שלושה ילדים. אח אחר, צעיר, הינו סיעודי, בשל מחלה קשה, והמשיב גדל על רקע התמודדות ההורים עם מחלתו הקשה של אח זה. (הומצא תיעוד רפואי ביחס למשיב ואחיו).

לבסוף, מפנה ב"כ המשיב, עו"ד בר-ציון למספר פסקי דין המתייחסים לביצוע עבירות דומות, בכמויות גדולות של סם מסוכן, שבהם הוטלו עונשים מתונים, ובכללם עונשי מאסר בעבודות שרות, בדומה לעונשים שהוטלו על המשיב. 

בית המשפט העליון עמד על חומרתם הניכרת של מעשי עבירה הנועדים להפצת סמים; באחד המקרים בו נידונו שני מערערים בגין  הובלה בתא מטען של  רכב כמות של 9.25 ק"ג חשיש וכ-40 גרם קוקאין, "מנות ה"ראויות להתכבד", כניסוח הדברים על ידי כב' השופט רובינשטיין, נאמר:

"אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונשה זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד כיום על 202,000 ש"ח... יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם" (ע"פ 1345/08 ארקדי איסטרחוב נ. מ"י, (פסקה כ"ג), ניתן ביום 18.5.2009)).

באותה פרשה - בה הוטלו על אחד משני מובילי הסם - נעדר עבר פלילי, בעל משפחה ובעל תפקוד נורמטיבי - שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל (ע"פ 9192/07 ארתור איסטחרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם), נאמר על ידי כב' השופט לוי, כך:

 "המערער נמצא מחזיק בכמות גדולה ביותר של סם מסוכן, ועד לסוף משפטו הוא לא טרח ליתן הסבר כיצד הגיע הסם לידיו ומה היתה מטרתו. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא שהוא ביצע את העבירה, למצער, מתוך מניע של רווח קל ובצע כסף, תוך שהוא תורם תרומה אדירה להפצתו של נגע הסמים בקרב החברה בישראל. בנסיבות אלו אין בעונש חומרה כלשהי. אדרבה, נראה הוא בעינינו מתון ביותר עד שספק אם יש בו מענה הולם למטרת ההרתעה שבענישה".

הדברים שנאמרו יפים גם בעניינו של המשיב. המשיב הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ולנוכח הכמות הניכרת ביותר של הסם שהחזיק, והטענה - המעורפלת כשלעצמה - כי הסתבך בעבירה נוכח הצורך להחזיר חוב, בנסיבות עלומות וממקורות עלומים, שלא טרח לפרטם, הרי שברי כי שימש כחוליה משמעותית בהפצת הסם, על רקע רצון להפיק רווחים כספיים, ישירים או משניים.

אכן, קיימים מקרים שבהם הוטלו עונשים מתונים מאד ביחס לחומרת העבירות, ואולם אלה הם החריגים שאינם מעידים על הכלל, ומעיון באותם מקרים שנדונו בבית המשפט העליון, המוזכרים בגזר דינו של בית המשפט קמא, התקיימו נסיבות אישיות ייחודיות ויוצאות דופן, שבליבתם השתלבות בהליכי שיקום ארוכים ומרשימים, שהצדיקו סטייה מהצורך להטיל ענישה מכבידה (בעניין זה, רע"פ 8788/00 אבנר רחבי נ. מ"י, (ניתן ביום 5.2.2001); ע"פ 8092/04 ישראל חביב נ.מ"י, (ניתן ביום 10.9.2006)). 

בעניינו של המשיב התקשינו למצוא מה טעם ראה בית המשפט קמא להימנעות מהטלת עונשים המתחייבים מחומרת עבירת הסמים, תוך שימוש ברכב לצורך העברת כמות עצומה של סם. יש להניח אומנם, כי לא מושרשים אצל המשיב דפוסים מובהקים של התנהגות עבריינית, נוכח תפקודו הנורמטיבי, דרך כלל, בשנים האחרונות. אולם משעה שהמשיב חצה "קווים אדומים", בנתנו יד לעבירת סמים חמורה מאד בנסיבותיה, על רקע מסתבר של רצון להפקת רווח זה או אחר, ומשהתמונה העולה מתסקיר שירות המבחן לגבי מידת ההפנמה של חומרת המעשה אינה מעודדת, ושירות המבחן נמנע אף מהמלצה טיפולית נוכח התרשמותו מהמשיב, על אף שניתנה הדעת בתסקיר לפגישות המערער עם עובדת סוציאלית, כאמור, ומשהמשיב ריצה בעבר מאסר בעבודות שירות בגין עבירת סמים שלא הרתיעו, הרי שאין אנו מוצאים מקום להקלה יוצאת הדופן שניתנה במסגרת גזר הדין קמא, בהימנעות מהטלת עונשים ממשיים.

משאין דרכה של ערכאת ערעור במיצוי הדין, ובמיוחד אמורים הדברים לאחר שלא הוטל כלל על ידי בית המשפט קמא, מאסר מאחורי סורג ובריח, ומתוך כך שהמשיב לא ריצה בעבר מאסר ממשי, ולנוכח הודאתו של המשיב בעבירות, הנסיבות הרפואיות והמשפחתיות שפורטו, הרי שהעונשים שיוטלו על המשיב יהיו מתונים ביחס למתחייב מחומרת התנהגותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>